על ההבדל בין כתיבת הספר הזה לבין כתיבת הספרים הקודמים.

לפתע הבנתי. בספרים הקודמים עוד עישנתי.
אני זוכרת ערבים ארוכים, שעון חורף. קפה שחור ומאפרה גדושה. מילים רצות, פסקאות. עשן. ספר.
עכשיו... עכשיו פחות עשן. יותר דברים אחרים.

על הנזק שבעישון/לאה גולדברג


בוקר גשום לא לקום
לא לעשן אפילו
לא להרבות בקריאה
איזה אביב משונה
איזה אביב משונה
חושך בבוקר כאילו
לא להרבות בקריאה
איזה אביב מתענן

פעם היית מתאוננת
עזר לך? החיה את מתיך?
הכאב שבגוף

שבשיר בעיתון
שיר השירים
סייג לחכמה יתכן?
טוב שלמדנו בינתיים
לא להעיר שכנים
לא להטריד חברים

בוקר גשום לא לקום
לילה עבר בשקט
לילה עבר ועכשיו
איזה אביב מתענן
בוקר כמו לילה זה טוב
רק הדממה חונקת
איזה אביב כבד
אמרתי לך לא לעשן


אני הכרתי ביצוע של תמי ענבר מתוך הדיסק "שרות לאה גולברג".
מצאתי ביצוע אחר- יפה לא פחות: