הרהורים על שמואל א ט +י.
לא לבלוג. אולי כן.
שמואל עושה לשאול סוג של. Abuse, השפלה.
זה מתחיל באיזה כעס חולה של שמואל.
זה שהעם משתוקק למלך. שמואל מתנגד. אלהים נוקט עמדה ותומך בעם. אמירות כמו "זה לא אתה זה אני", לא מפייסות את שמואל.
בחור, אחד תמים, הולך לחפש אתונות.
שמואל יודע שהבחור הזה עתיד להיות המלך, ומחכה לו .
לשאלת שאול הוא עונה ולא עונה: אָנֹכִי הָרֹאֶה...- וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ
הוא מוליך אותו ומעלה אותו בסתר לגג. שופך שמן על ראשו. פעולה טכנית שיכולה להיות הקדשה, המלכה, השפלה.
אחר כך, שולח אותו למסע אותות מוזר, מאיים עליו שישתנה, שייתהפך. ולבו נהפך בקרבו. כאבי תופת.
בסופו של דבר שאול כל כך מבוהל, שהוא לא מספר לדוד שלו ששפכו עליו שמן. לא מספר את ההשפלה. אולי לא מבין ולא יודע מה משמעות הטקס המוזר, הסודי.
ואז כשהוא מתנבא לועגים לו.
ואז שמואל צועק אל העם רציתם מלך, הנה המלך שלכם. ברוע, בלעג, בשנאה.
איפה הוא איפה הוא איפה הוא.
והוא נחבא אל הכלים. שקט, מקווה שלא ימצאו אותו
והטבעת מתהדקת.
והוא נחבא אל הכלים. בשקט. לא לנשום. שלא יראו אותי ולא ימצאו אותי.
וכל הפרשנים מפרשים שהתחבא. אין פה מה לפרש.
ואצבע אלהים מצביעה עליו,
והוא כל כך גדול משכמו ומעלה, איזה אידיוט שחשב שלא ימצאו אותו.
ובכח מוציאים אותו ומראים אותו לראווה.
ושמואל מדבר בכעס, בציניות, , הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ, בְּכָל-הָעָם- אין כמוהו מה? לא מוצא אתונות ? מגושם? דביל? חסר אונים? עכשיו כולם ראו את האידיוט?
והעם דביל יותר ממנו, יחי המלך, יחי המלך.
ושאול כמחריש.
לא לבלוג. אולי כן.
שמואל עושה לשאול סוג של. Abuse, השפלה.
זה מתחיל באיזה כעס חולה של שמואל.
זה שהעם משתוקק למלך. שמואל מתנגד. אלהים נוקט עמדה ותומך בעם. אמירות כמו "זה לא אתה זה אני", לא מפייסות את שמואל.
בחור, אחד תמים, הולך לחפש אתונות.
שמואל יודע שהבחור הזה עתיד להיות המלך, ומחכה לו .
לשאלת שאול הוא עונה ולא עונה: אָנֹכִי הָרֹאֶה...- וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ
הוא מוליך אותו ומעלה אותו בסתר לגג. שופך שמן על ראשו. פעולה טכנית שיכולה להיות הקדשה, המלכה, השפלה.
אחר כך, שולח אותו למסע אותות מוזר, מאיים עליו שישתנה, שייתהפך. ולבו נהפך בקרבו. כאבי תופת.
בסופו של דבר שאול כל כך מבוהל, שהוא לא מספר לדוד שלו ששפכו עליו שמן. לא מספר את ההשפלה. אולי לא מבין ולא יודע מה משמעות הטקס המוזר, הסודי.
ואז כשהוא מתנבא לועגים לו.
ואז שמואל צועק אל העם רציתם מלך, הנה המלך שלכם. ברוע, בלעג, בשנאה.
איפה הוא איפה הוא איפה הוא.
והוא נחבא אל הכלים. שקט, מקווה שלא ימצאו אותו
והטבעת מתהדקת.
והוא נחבא אל הכלים. בשקט. לא לנשום. שלא יראו אותי ולא ימצאו אותי.
וכל הפרשנים מפרשים שהתחבא. אין פה מה לפרש.
ואצבע אלהים מצביעה עליו,
והוא כל כך גדול משכמו ומעלה, איזה אידיוט שחשב שלא ימצאו אותו.
ובכח מוציאים אותו ומראים אותו לראווה.
ושמואל מדבר בכעס, בציניות, , הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ, בְּכָל-הָעָם- אין כמוהו מה? לא מוצא אתונות ? מגושם? דביל? חסר אונים? עכשיו כולם ראו את האידיוט?
והעם דביל יותר ממנו, יחי המלך, יחי המלך.
ושאול כמחריש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה