פזמון למיכל שמואל ב ו

פזמון למיכל

על מה את כועסת מיכל,
על מה את בזה עמוק בליבך?
על מה את רוגזת מיכל,
הרי את האישה, ולא אחותך.

מה את רואה שם, מיכל
שלא ראית מעולם?
על מה את כועסת מיכל,
על שראית את מה שראו כולם?

על שראו שפחות, עבדים, כל העם,
על שראו את בעלך רוקד כמו מטומטם?
על שרקד ושמח ופיזז וכרכר?
על שלא אהב אותך, אלא אחר?

אל תבוזי, מיכל,
רדי מהחלון, יש פה סולם.
ואת מה שכבר ראית-לא תראי עוד לעולם!